תפוצתם המרחבית של מזיקים חקלאיים חורגת לרוב הרבה מעבר לשטחי הגידול וכוללת מגוון בתי גידול אחרים במרחב החקלאי-אורבני. עם זאת תרומתם של בתי גידול אלה ובייחוד זה של המימד האורבני לתפוצתם ושימורם במרחב החקלאי אינה ברורה ולא נבחנה בצורה מסודרת בארץ. בעבודה זו נבחן את תפקידם של ישובים בשימור והפצה של זבוב הים התיכון וזבובי פירות אחרים במרחב החקלאי. זבובים אלה הם מזיקי פרי כלל עולמיים חמורים ומהווים מכשול לסחר החופשי בפירות טריים בעולם כולו. במהלך העבודה נבחן באמצעות ניתוח אקו-אינפורמטי, שיטות גיאוסטטיסטיות וניתוח מרחבי -עיתי של נתוני ניטור רב שנתיים את הקשר בין מאפייני הישובים הגובלים במרחב החקלאי ובין התפתחות אוכלוסיות הזבוב במטעים הסובבים. זאת במטרה לבנות בסיס לממשק הדברה חלוצי שיתמקד בישובים ויפחית משמעותית מנוכחות המזיק במטעי הפרי. המחקר ממומן ע"י המדען הראשי של משרד החקלאות ומשתתפים בו המכון להנדסה חקלאית, המכון להגנת הצומח, מו"פ צפון וחברת ביופליי. העבודה תתרכז במכון להנדסה חקלאית בבית דגן.